Acerca de
גישה טיפולית
אני מאמינה ברפואה ובפסיכיאטריה ממוקדת אדם ולא רק בתסמינים ואבחנות.
להתייחס למכלול בין הגוף עם הגנטיקה והתפקוד שלו, ובין השלב בחיים שבו התסמינים מופיעים, הסיפור האישי והאופן שבו המטופל.ת חווים ומבינים את מצבם.
אני מאמינה כי אמפתיה, היכולת לקלוט ולהבין את מצבו הרגשי של הזולת היא חיונית ליצירת קשר טיפולי.
קשר של ביטחון, פתיחות, מתן מידע רפואי, כבוד ואמון.
אני מאמינה כי כל התהליכים בגוף קשורים זה לזה.
החוויות, הזיכרונות, המחשבות והרגשות יוצרים את תחושת האני־עצמי – התודעה שלנו. אותם הרגשות, החוויות והמחשבות הם תוצר של תהליכים ביוכימיים וחשמליים במוח ובגוף, שחרור של מוליכים עצביים והורמונים.
המערכת הלימבית, מערכת הקשורה לרגשות ומאחסנת את הזיכרון הרגשי הלא מילולי לאורך כל חיינו, היא מרכזית בקשר גוף - נפש. היא מעורבת בעיבוד הכאב ותחושות גופניות נוספות והעיבוד הזה קשור למצבנו הרגשי.
אני מאמינה בפיתוח מודעות לגופנו ולנפשנו.
אני מאמינה בכוח של האדם לעשות שינוי חיובי ביחסו כלפי האני-עצמי, שינוי ביחסו כלפי העולם, ולצאת למסע רוחני כדי להגיע למצב הגופני המיטבי ולשלמות עצמית.
אני מאמינה כי הדרך הכי טובה לעזור במסע כזה היא שילוב של מחקר וידע רפואי עם פסיכותרפיה.
אבחון
האבחון בפסיכיאטריה מתבצע בעיקר דרך ראיון קליני ושאלונים.
ראיון קליני
דרך השיחה, הנוכחות בחדר, ההתנהגות, והקשר הבין-אישי שנוצר בראיון הקליני אנחנו מקבלים את רוב המידע כדי לאבחן את המטופל. מדי פעם נעזרים במידע מאנשים נוספים בהסכמת הנבדקים ולרוב בנוכחותם.
במפגש הראשון אני מאמינה ביצירת קשר אמפתי, תהליך רגשי-שכלי בו אני מבינה ומרגישה את מצבו הרגשי של הזולת מנקודת מבטו. הקשר הזה הכרחי לאבחון מדויק. כמובן בראיון הפסיכיאטרי ישנן טכניקות, מיומנויות, שאלות חובה, וסדר פעולות נכון.
חשוב מאוד לוודא שישנה הסכמה ורצון חופשי להיבדק. ההחלטה לפנות לפסיכיאטר/ית הרבה פעמים אינה קלה וישנו חשש לשתף עד הסוף בבעיות. תוך כדי יצירת אמון, שמירה על פרטיות וסודיות, וכבוד לגבולות בהם הנבדקים יכולים או מוכנים לתרום מידע, אני מנסה להבין מה התלונה העיקרית, המצב הנוכחי, היסטוריה פסיכיאטרית, היסטוריה רפואית, מצב גופני וטיפול תרופתי. יחד עם זאת המטופל נשאל על תולדות החיים, טראומות, שימוש בסמים.
שאלונים פסיכיאטריים
לצורך דירוג החומרה, מחקר וגם עזרה בעבודה היומיומית נוצרו שאלונים להערכה דרך המאבחנים או שאלונים להערכה עצמית.
הציון הסופי משקף את החומרה. השאלונים הם כלי מצוין לקבלת מידע ראשוני והפנייה לטיפול במידה וישנו ציון מעל גבול מסוים. כמו כן, אפשר להשתמש בשאלונים למעקב, ולהשוואת תוצאות לפני ואחרי טיפול ולצורך מחקר.
טיפול תרופתי
טיפול תרופתי הוא חלק חשוב, מדי פעם מרכזי ואפילו הכרחי בטיפול הפסיכיאטרי. יחד עם זאת טיפול תרופתי מעורר הרבה חששות, שאלות ואף התנגדות.
בחלק מהמקרים אפשר לטפל ללא תרופות. חשוב לדון על דרכים חלופיות לטיפול.
בחלק מהמקרים הטיפול הוא זמני.
חשוב להעריך אם טיפול תרופתי הוא אופציונלי או הכרחי ולהנגיש למטופל מידע על מנגנון הפעולה של התרופות, וכן על תופעות הלוואי לטווח קצר ולטווח ארוך. רוב התרופות הפסיכיאטריות משפיעות אחרי מספר שבועות.
חשוב להימנע מאינטראקציות בלתי רצויות בין תרופות, הן בשילובים של שתי (או יותר) תרופות פסיכיאטריות והן בין תרופות פסיכיאטרית ותרופות אחרות.
אני מאמינה כי אפשר למצוא לכל אחד ואחת את הטיפול היעיל ביותר, במינון הנמוך האפשרי, ללא תופעות לוואי או עם תופעות לוואי מינימליות.
פסיכותרפיה
אני מאמינה כי כל השיטות של טיפול פסיכולוגי/פסיכותרפיה יעילות. חלק מרכזי בכל טיפול הינו הקשר הטיפולי.
איזו גישה טיפולית מתאימה למבנה האישיותי ולמצב של כל אחת ואחד? חשוב לעשות הערכה.
אני למדתי טיפול התנהגותי קוגניטיבי אשר מקנה למטופלים כלים להתמודד עם חרדה, דיכאון או תסמינים כפייתיים טורדנים.
כמו כן, אני מתעניינת בשיטות טיפוליות נוספות המשלבות חלקים של טיפול התנהגותי קוגניטיבי עם מינדפולנס, עבודה עם הדמיון והזיכרונות, טיפול ממוקד רגש ומודעות לגוף. טיפולים אלו שואפים להשיג שינוי תוך זמן קצר יחסית.
מדובר בטיפול ממוקד סכמה, טיפול חוויתי דינאמי, טיפול לפוסט-טראומה בחשיפה ממושכת.
בדרך כלל השילוב בין טיפול תרופתי לפסיכותרפיה מוביל לתוצאות הטובות ביותר.